החלטה בתיק בש"פ 8819/12

לפני בקשה רביעית להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים החל מיום 14.12.2012, או עד למתן פסק דין בעניינו ב-תפ"ח 33989-06-11 המתברר בבית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופט הבכיר צ' סגל והשופטים מ' י' הכהן ו-ב"צ גרינברגר).

רקע והליכים

נגד המשיב הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו שלושה אישומים. על פי המתואר באישום הראשון - ביצע המשיב מעשים מגונים בקטינה בת משפחה וניסיון אינוס בקטינה בת משפחה - אחייניתו (ילידת 1991), עת התגורר בדירת אחותו לאחר עלייתו ארצה בשנת 2001. כעבור מספר חודשים, לאחר שעזב את דירת אחותו, עבר המשיב להתגורר עם אחות אחרת וביצע את המעשים המיוחסים לו באישומים השני והשלישי - מעשה מגונה על ידי בן משפחה, אינוס קטינה על ידי בן משפחה ואיומים - בשתי בנותיה הקטינות, אחייניותיו (ילידות 1989 ו- 1994). יצוין, כי במועד ביצוע המעשים היו אחייניותיו של המשיב בנות 10, 12 ו-8 בהתאמה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביום 21.6.2011, הגישה המבקשת בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 4.8.2011, לאחר שנדחה הדיון מספר פעמים בשל שינויים בייצוגו של המשיב ולאחר שהתקבל תסקיר שירות המבחן אשר לא המליץ על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר, הורה בית משפט קמא על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו (מ"ת 33997-06-11; כבוד השופט נ' סולברג). בית המשפט קבע, כי הגם ש"אין מדובר בתיק פשוט", קיימות ראיות לכאורה המבססות, נכון לאותו שלב, את אשמתו של המשיב ומצדיקות על כן את מעצרו עד תום ההליכים נגדו. עוד נאמר, כי אין בחלופת המעצר שהוצעה - "מעצר בית" בפיקוח בת זוגו של המשיב וחבר - כדי לאיין את המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו.

משחלפו תשעה חודשים ולא הסתיים משפטו של המשיב, הוארך מעצרו על ידי בית משפט זה שלוש פעמים, בתשעים ימים נוספים בכל פעם (בש"פ 2008/12 (לא פורסם, 15.3.2012), בש"פ 4572/12 (לא פורסם, 17.6.2012) ובש"פ 6707/12 (לא פורסם, 13.9.2012)), תוך שהוטעם, בשתי ההחלטות האחרונות, כי קצב התקדמותו של התיק בבית המשפט המחוזי הינו משביע רצון (ראו החלטתי מיום 17.6.2012 ב-בש"פ 4572/12, וכן החלטת השופט ס' ג'ובראן מיום 13.9.2012 ב-בש"פ 6707/12).

התקדמות ההליך העיקרי

כתב האישום הוקרא ביום 4.7.2011. לאחר מספר דחיות שנתבקשו על ידי המשיב לצורך הסדרת ייצוגו, ניתנה ביום 8.9.2011 תשובה מפורטת לכתב האישום. ביום 16.1.2012 החלה פרשת התביעה, ונמשכה על פני שישה מועדי דיונים. ביום 7.5.2012 נסתיימה פרשת התביעה והחלה פרשת ההגנה. עד כה, במסגרתה, העיד המשיב ונחקר בחקירה ראשית ונגדית. סמוך לאחר מכן, ביקש המשיב לפטר את סנגוריו מטעם הסנגוריה הציבורית מייצוגו. אף הסנגוריה הציבורית הגישה בקשה לשחררה מן הייצוג. בדיון שנערך ביום 19.11.2012, לאחר שהוגשה לבית משפט קמא חוות דעת פסיכיאטרית בעניינו של המשיב, ולאחר שהמשיב ביקש מבית המשפט לייצג את עצמו והתחייב כי ישתף פעולה, קבע בית המשפט כי אין לשחרר את הסנגוריה הציבורית מייצוגו של המשיב בשלב זה. בית המשפט קבע את התיק לשמיעת פרשת ההגנה ולשמיעת הסיכומים לשני מועדים בתחילת חודש ינואר 2013 והבהיר למשיב כי עליו לזמן עדי הגנה, אם הוא חפץ בכך, למועדים אלה, וכי בכל מקרה הדיון לא יידחה פעם נוספת.

הבקשה והדיון לפניי

לטענת המבקשת, המעשים המיוחסים למשיב מלמדים על המסוכנות הרבה הנשקפת ממנו, בפרט כלפי קטינים שנמצאים בסביבתו. בהקשר זה, מפנה המבקשת לתסקיר שירות המבחן בעניינו של המשיב לפיו קיים חשש ממשי מפני הישנות המעשים. בנוסף, נטען כי הדחיות הרבות בתיק העיקרי נסבו סביב סוגיית ייצוגו של המשיב וחוסר נכונותו לשתף פעולה עם סניגוריו. לבסוף נטען, כי התיק קבוע לסיום שמיעת פרשת ההגנה ולסיכומים כבר בתחילת חודש ינואר 2013.

           בדיון שנערך לפניי הדגישה באת כוח המבקשת, עו"ד א' פטל-רוזנברג, כי העיכוב בסיום ההליך העיקרי רובץ כל-כולו לפתחו של המשיב, אשר אינו משלים עם אופן ניהול הגנתו על-ידי הסנגוריה הציבורית ומתקשה להסדיר לעצמו ייצוג חלופי.

7.        המשיב ביקש לייצג את עצמו, אף כי הוריתי לעו"ד ק' צווטקוב, מטעם הסנגוריה הציבורית, להיות נוכחת בדיון. כזכור, הסנגוריה הציבורית ביקשה להשתחרר מייצוגו של המשיב בתיק העיקרי ובית משפט קמא לא נענה, לעת הזו, לבקשה זו. בתום דברי המשיב שבה עו"ד צווטקוב על בקשה זו, ונוכח עמדת המשיב, שאינו חפץ בייצוג האמור, לא הוסיפה מעבר לכך.

           המשיב פרש בדבריו יריעה רחבה של טענות, שעיקרן בגישה לפיה הסנגוריה הציבורית "מכרה" אותו לתביעה, דבר שלדבריו הוא יוכל להוכיח. עוד נטען כי אין בידי המאשימה ראיות להוכחת המיוחס לו וכי כתב האישום מבוסס על טעויות עובדתיות בולטות (כגון שיוחסו לו מעשים פליליים במועד שקדם לעלייתו לארץ). המשיב הודיע כי הוא יבקש שמשפטו יחל מתחילתו, נוכח אי הסכמתו לקו ההגנה שננקט עד כה, מה שבהכרח יאריך עד מאד את ההליך, כך שהוא אינו צפוי להסתיים במהלך חודש ינואר הקרוב, כפי שהעריכה המבקשת. עוד ביקש המשיב כי ימונה לו "יועץ" בעל השכלה משפטית שיסייע לו בניהול התיק, ובלבד שלא יפעל מטעם הסנגוריה הציבורית. עוד הלין המשיב כי תסקיר המעצר שהוגש בעניינו פגום, כיוון שקצין המבחן לא היה דובר השפה הרוסית.

דיון והכרעה

8.        נדמה כי אין אלא לחזור על שנאמר בהחלטות הקודמות שניתנו בבית משפט זה בבקשות להארכת מעצרו של המשיב מעבר לתקופת תשעת החודשים. השינוי מאז מתן ההחלטה בבש"פ 6707/12 (מיום 13.9.2012) מתמקד בעיקרו של דבר בחלוף הזמן. אלא שבנסיבות המקרה, אין בחלוף הזמן הנוסף כדי להסיט את נקודת האיזון לעבר שחרור המשיב ממעצר. ראשית, התנהלותו של המשיב, ושלו בלבד, היא הגורם לכך שמשפטו טרם הסתיים. חוסר האמון המוחלט שלו בסנגוריה הציבורית, שלכאורה מבוסס על תחושותיו הסובייקטיביות בלבד שאינן נתמכות במציאות המשפטית, מקשה על בית המשפט לקדם את ההליך לסיום, אף כי פרשת ההגנה נמצאת בעיצומה. יתרה מזו, מבחינת בית המשפט והמאשימה לא צפוי להיות כל קושי לסיים את ההליך בתקופת הארכה המתבקשת. שני-ת, מדובר במי שעל המסוכנות הלא מבוטלת הנשקפת ממנו עמד בית משפט זה בעבר, מסוכנות שאינה מאפשרת שחרורו ממעצר, על אף חלוף הזמן מאז הגשת כתב האישום.

           כאמור, המשיב מלין על משקלו של תסקיר המעצר, אלא שסוגיה זו נבחנה בעבר על ידי בית המשפט המחוזי שהורה על מעצר עד לתום ההליכים, וכיום, ביסוד הבקשה שלפני, מצויה ההנחה שמלכתחילה המשיב נעצר כדין עד לתום ההליכים. מעבר לכך, עיון בתסקיר מצביע על כך שלא הוזכרו בו קשיי תקשורת עם המשיב, אשר גם בדיון התבטא מפעם לפעם בעברית בסיסית, ושהוא נערך על בסיס איסוף מידע גם מבני משפחה. מסקנות שירות המבחן מחזקות מאד את המסקנה שאין מנוס ממעצרו של המשיב גם מבחינת ההשלכות שיכולות להיות לשחרורו על קרבנות העבירה.

9.        הסברתי למשיב שאין דרך להעמיד לרשותו "יועץ משפטי" במימון ציבורי שאינו נמנה על הסנגוריה הציבורית. נראה כי למשיב אין כל אמון בגורמים הנתפסים על ידו כחלק מהממסד ולדאבון הלב תפיסת עולם זו מקשה על המשיב עד למאוד להתמודד עם האישומים נגדו בצורה שקולה ורציונאלית. עמדה זו גורמת גם להתארכות ההליכים. על אף זאת, מהטעמים המפורטים לעיל, לא ראיתי אפשרות שלא להיענות לבקשה שלפניי.

10.      אני מורה אפוא על הארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים מיום 14.12.2012 או עד למתן פסק דין ב-תפ"ח 33989-06-11 בבית המשפט המחוזי בירושלים, לפי המוקדם.

           ניתנה היום, כ"ז בכסלו התשע"ג (11.12.2012).